האם לדעתכם 'אלכוהול' מעורר או מדכא?

אם נצא הערב לסיבוב פאבים במרכז העיר, יהיה ברור לנו שמדובר במשקה מעורר, לפי כמות החיוכים שיפוזרו סביבנו, נהיה בטוחים שמדובר במעיין הנעורים, משקה האלים, או כמאמר המקורות "יין ישמח לבב אנוש"

אבל כשנחזור כמה שעות מאוחר יותר לאותו מקום, נגלה שאותם אלו שפיזרו חיוכים והסתובבו עם אימוג'י פורימי, פתאום משתלבים בצורה מושלמת עם תחושת העצבות של שלושת השבועות וחורבן בית המקדש.

האלכוהול, הוא משקה מעורר זמני, כל עוד תאי הגוף יקבלו את מנת המחי'ה הזמנית שלהם, השמחה תפרוץ גבולות.
אבל בטווח בארוך, האלכוהול הוא משקה מדכא, מזיק לתאי הגוף, הכבד לא מתחבר לקונספט שלו, והמוח לא משלים עם החיבור איתו.

ואיך האלכוהול קשור למבצעים בעסק שלנו?

כשאנחנו בונים עם לקוח אסטרטגיה לפרסום, תמיד עולה השאלה "מבצעים כן או לא?"
הנחת העבודה שלי היא, שאם התחלת להרגיל את הלקוחות למבצעים, אתה צריך לספק להם מנות קבועות מהם. אחרת, ייסורי תהליך הגמילה כואבים גם לבעל העסק, וגם ללקוח.

הלקוחות מרגישים שהם פראיירים (מי כאן קונה בושם בסופר-פארם במחיר מלא?)
והעסק חייב תזרים כי נתח הרווח ירד, הוא תקוע עם מלאי ועובדים, וזה הופך למעגל שלא נגמר.

אז מה כן?

אני ממליץ על מינון של צ'ייסר מבוקר, מבצע אמור לשרת אסטרטגיה בעסק, ולא להפוך לאסטרטגיה של העסק. אנחנו צריכים לתת ללקוח ליהנות מחוויית קניה מעניינת ורווחית, ולהשאיר לעסק שלנו את האפשרות להרוויח בלי להתמכר ללקוחות של תלושים ומבצעים.
אם החלטנו על אסטרטגית מיתוג, מיצוב או בידול, חלק מהטקטיקות יהיו מבצעים ממוקדים לקהל יעד רלוונטי והמבצעים יהיו בהתאם למסרים השיווקיים, ולא מבצעים רוחביים.

לדוגמה:
אם אנחנו רוצים לייצר דאטה לפני השקת מוצר חדש לציבור חרדי, נוכל לפרסם באופן זמני ומוגבל מוצר במחיר מוזל יותר בפלטפורמות מותאמות וממוקדות, ואת הדאטה נמנף לשיווק ומכירת המוצר החדש.
ושיהיה לחיים.